יום שלישי, 14 ביוני 2016

איך זה התחיל?

אחרי 3 כוסות קפה, 10 נשימות עמוקות ורעד קל בבטן החלטתי שאני משחררת את הפוסט הזה לעולם. למה אני לחוצה? כי זה הולך להיות פוסט חושפני ואפילו מאוד. התלבטתי רבות אם לכתוב אותו, או לא, לבסוף החלטתי לשחרר אותו לעולם. מדוע? בעיקר שאם הוא ישפיע ויצליח לעודד ילדה, או ילד אחד, אני את שלי עשיתי. אהיה מאושרת.

מיומנה של מתולתלת

כל מי שמכיר אותי יודע שאני בעלת אפרו גדול ונפוח. בואו נשים את הקלפים על השולחן. התלתלים שלי תופסים "קצת" מקום בעולם וגם לא מעט תשומת לב. הערות ברחוב הם משהו בשגרה. לטוב ולרע. נשבעת לכם שאם אכתוב את כולן אוכל כבר להוציא ספר עב כרס ומשעשע. למשל:

1. "תגידי שמת לב שהשיער שלך צומח לגובה ולא כלפי מטה"?

2. "זה השער שלך או פאה"?

3. "לא חם לך עם הדבר הזה?"

4. "תגידי, ניסית אולי להשתמש בקרם לשיער?"

           אני: "זה אחרי קרם לשיער."

           "אז איך הוא נראה בלי קרם?"

           אני: "אותו דבר, אבל יותר נפוח"

5. "תגידי, מה עם החלקה"?

האמת, היום ישנן מלא אפשרויות של החלקות. פעם קראו לזה "פתיחת תלתלים". ניסיתי את זה. מסתבר שאחרי חודש התלתלים לא שוכחים את המטען הגנטי שלהם. הם פשוט ממשיכים לצמוח בדיוק באותה הדרך:) מה שאומר התמכרות חודשית להחלקות, או במקרה שלי פשוט גילוח הראש. כן כן. היתה תקופה  בנערותי שהסתובבתי מגולחת ראש כמו שייניד אוקונור ואין סיכוי בעולם שאעשה זאת שוב.

תסכול, קבלה ואהבה

עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני משוגעת על השיער שלי. אוהבת אותו נפוח, קופצני ומשוגע. אומנם לקח לי איזה 20 שנה, אם לא 30 לקבל אותו ולהבין איך לתחזק אותו. די משעשע ללכת לישון עם אפרו רטוב בלילה ולקום בבוקר עם חצי ראש נפוח וחצי שטוח כי הוא נצמד לכרית השינה. שהייתי ילדה ניסיתי ליישר, ולמתוח אותו. מה לא עשיתי? הייתי מהילדות שצוחקים ומציקים להן בהפסקה. הרגשתי כמו יצור שונה ומוזר. היום אני מבינה שכנראה נועדתי להיות מתולתלת. אז מה הסוד שלי? פשוט לקבל אותו כמו שהוא. יש לו חיים משל עצמו ואני אאאאאאאוהבת אותו. מתולתלת גאה. כל כך גאה שהוא אף מופיע במרומז כחלק מהלוגו שלי (ספק ענן/ עץ/ חלום בהקשר של עיצוב פנים) ועל כך תודה למעצב הגרפי המהם, האחד והיחיד גיל פוזנר.

שבוע הספר

אז לשם מה נועדה כל ההקדמה הזו? עוד מעט שבוע הספר ואני יותר מאשמח להמליץ לכם על מספר ספרים נהדרים לילדים, בעיקר בנושא של לאהוב את עצמך בדדדדיוק כפי שאת/ה. להוציא את הילד/ה מהמקום בו הוא מרגיש חריג, בודד או מתוסכל. התפקיד שלנו כהורים הוא לעודד, לחזק ולהעניק לילדנו תחושה שהם אהובים ומהממים בדיוק כפי שהם. אז קדימה מוכנים?

 הראשון עוסק, איך לא, בתלתלים...

1."תלתלי הקסם של ענבר" - ליאת רמתי נבון.

ספר קסום שבין המסרים העיקריים שלו הוא לדעת ללמוד ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו, עם החוזקות והחולשות שבנו. לאהוב את מי שאנחנו ואיך שאנחנו נראות. להיות גאות בתלתלים שלנו ובייחוד שלהן ללא קשר לתכתיבים חברתיים. סיפור נפלא המוקדש לכל הילדות המתולתלות שחוות מאבקי סירוק מתישים ולהוריהן:)

 

 

 

2. "קוף משקפוף" - חנה גולדברג.

סיפור על קופצ'וק, קוף אשר בעלי החיים ביער מציקים לו בשל היותו מרכיב משקפיים. יום אחד הוא יוצא בהכרזה לאימו שנמאס לו שצוחקים עליו ונמאס לו להיות משקפופר. בזכות פתרון יצירתי קופצ'וק יוצא לטייל ומתבונן בעולם באופן חדש. מהרגע שהוא מפסיק לפחד, חבורת הבריונים מפסיקה להתעלל בו, מעריכה אותו על נחישותו ומתפתחת ביניהן חברות נפלאה. הספר עוסק בבריונות בגיל הרך, בתחושותיו של ילד דחוי ובהתמודדות עם תחושות של דימוי עצמי נמוך בעקבות שונות חיצונית או אחרת.

 

3. "משהו אחר" - קתרין קייב

סיפור על ייצור בלתי מזוהה החי בקרב בעלי החיים. הוא נראה שונה ולא מוגדר ולכן שמו "משהו אחר". הוא שונה מחבריו בעיקר בגלל מראהו החיצוני. הוא יודע שהוא שונה כי כך אמרו לו כולם. הוא מנסה להיות כמותם. הוא מצייר ומשחק כמותם, אך הם אומרים לו שהוא לא משלהם. שהוא אחר. ספר מרגש המעמיד במרכז את ערך קבלת השונה, עם סוף אופטימי, ורוד.

 

 

4."אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" - דוקטור סוס. 

ספר ילדות נהדר שאני מחכה להקריא למיקה. תיאור מסע של יציאה לדרך חדשה, בכל גיל, בניגוד למי שממתין ומחכה...("כי שם רק מחכים..כל אחד מחכה לעניין שלו"). ד"ר סוס מבטיח שהדרך תהיה שזורה בחששות, פחד מטעויות, בבחירות שלא תמיד וודאיות, אך חשוב לזכור שהיציאה היא הדרך להגשמה. עם "מנועים" כמו: סקרנות ,תבונה, נחישות, יוזמה וגמישות ניתן להזיז הרים. זו הזמנה לצאת, להעז, לחוות מסע ולהגיע למקומות נפלאים.

 

5. "הרשימה – חלומות צריך לצעוק" -יובל אברמוביץ

הספר הכי טוב שקראתי מאז שהילדים שלי נולדו. ספר מעורר השראה ומניע לפעולה. מדריך פרקטי סוחף. הוא ממחולק ל-70 סיפורים קצרים ומשעשעים ועוסק בהגשמה עצמית. על כך שהחלומות שלנו לא נועדו להילחש בסוד, בחושך, אלא נועדו להתלקח בקול גדול. לכתוב לעצמנו רשימות של מה שאנחנו רוצים להשיג ולצאת בעקבותיהן. להפסיק לחלום ופשוט לבצע.

לא מפתיע שזה אחד הספרים האהובים עלי, נכון? זו שעשתה הסבה מקצועית מהנדסת מזון לעיצוב פנים:)

 

פרויקט בלוגריות

הפוסט הזה נכתב במסגרת פרויקט משותף של בלוגריות נפלאות...אובייקטיבית שכמותי :)

מוזמנים לראות על אילו ספרים החברות הנהדרות שלי המליצו:

  • שירה פורר Pretty Simple Life ממליצה על ספרים שכל הורה יזדהה עמם.
  • נעמה אורבך סימני דרך ממליצה על ספרים ששומרים על הקסם של הילדות.
  • נעה קליין I'm on Leave ממליצה על ספרים עם האיורים הכי יפים.
  • נופר וירדן Cool & Bello ממליצות על ספרים במסרים חיובים וחיות כמראה לחיים.

 מקווה שנהניתן ושנחשפתן כאן לספרים חדשים. 

אהבתן? התחברתן? אודה לכן אם תשתפו את הפוסט. אם הוא ישפיע ויצליח לעודד ילדה, או ילד אחד, אהיה מאושרת, ועל הדרך גם תזכו בקארמה נהדרת :)

בינתיים מכינה לי קפה ומנסה להסדיר נשימה מחדש. הלחץ בחשיפה יהיה שווה אם זה ישיג מטרה טובה:)

 

 דרך אגב, קרדיט ענק  למאיירת המוכשרת, האחת והיחידה, חברתי מורן מור ערן שאחראית לאיור שמופיע בתמונה המייצגת . אוהבת אותך.

רוצות לקבל עדכונים ולהיות הראשונות שמקבלות את הפוסטים הבאים ישירות למייל?

במידה וכן אתן מוזמנות להירשם וללחוץ כאן על החץ.

עדכונים

שיהיה לכולנו, שבוע נהדר

סיון (המתולתלת)

קישור גוגל פלוס קישור אינסטגרם קישור פינטרסט קישור פייסבוק