יום רביעי, 6 בינואר 2016

נועם: "אימוש ליום הולדת שלי אני רוצה עוגת מיניונים".
אני: "בטח נימוש, בכייף".
נועם: "ואמא, לא עוגה מזולפת או עם הדפסה וגם לא עוגה שעטופה סתם בבצק סוכר. עוגה מפוסלת מבצק סוכר".
אני: "אוקי".
נועם: "את מבינה למה אני מתכוון? מיניון עומד בתלת מימד ככה" (עומד ישר, זקוף ומדגים לי).
אני: "אוקי"... (בינתיים מנסה לחשוב איך אני מהנדסת את ה 48 השעות הקרובות שנותרו לחגיגה).
נועם: "אההה ואמא שתהיה גם בנויה מ 2 קומות ועם קאפקייקס מיניונים מסביב".

wish me luck.. לנועם יש יום הולדת 5 והבחור שלי יודע בדיוק מה הוא רוצה. 

פתחנו יחד תיקייה בפינטרסט- תיקיית יום הולדת, מוזמנים להציץ ולקבל השראה.

מה עושים? החלטתי ללכת מהקל אל הכבד, קאקפייקס מיניונים עוד נשמע סביר ולא מלחיץ. למזלי אמא שלי ואחותי הצטרפו למשימה. עבדנו (ונהנינו) כמו בפס יצור. אחת חותכת עיגולים צהובים, שנייה חותכת עיגולים אפורים ולבנים ושלישית חותכת רצועות שחורות ומציירת פרצופים (אני).

לאחר עברתי לשלב המאתגר יותר (מאתגר זו המילה החדשה ל"קשה עד מאוד..אלוהים תעזור לי")  אפיתי 2 עוגות שוקולד. אחת בקוטר 26 ס"מ ואחת בקוטר 20 ס"מ. חיכיתי שהן תתקררנה והתחלתי לצפות אותם בבצק סוכר. את התחתונה (הגדולה) ציפית בבצק סוכר כחול ותחמתי אותה בנקניק אשר עליו ביצעתי החתמה של דוגמה. (מסתיר מעולה את כל הפגמים והחיבורים הלא מושלמים בתחתית).

  בהמשך עטפתי את העוגה הקטנה (העליונה) בבצק סוכר צהוב והוספתי בננות מסביב.

 

 כעת נותר רק לפסל את המיניון העומד. פיזרתי סביבי את כל המיניונים שיש לנועם בבית  ופשוט הבטתי בהם תוך כדי פיסול. תחילה פיסלתי את הנעליים והרגליים. תקעתי 2 שיפודים בכל רגל והשחלתי נקניק גדול צהוב, טיפה מכווץ באמצע. התחלתי להלביש אותו בבגדים, הוספתי ידיים, עיניים ולבסוף את השערות. הוספתי קצת דשא (ע"י כותש שום) שלא ישעמם ואת השם של נועם והספרה 5.

ת'כלס שכחתי כמה אני אוהבת לאפות, ליצור ולפסל. מזל שיש את נועם שמזכיר לי את זה מדי פעם.

 

המתכון לעוגת השוקולד הסופר שווה והטעימה :

150 גרם שוקולד מריר
5 ביצים
2 כוסות סוכר
2 ורבע כוסות קמח
שקית אבקת אפייה
4 כפות קקאו 
1 כוס שמן
1 כוס מים

הוראות:

להמיס את השוקולד
להקציף ביצים וסוכר על מהירות גבוהה 6 דקות.
לערבב בקערה נפרדת קמח, אבקת אפייה וקקאו.
להוסיף לקציפה תוך כדי ערבול את השוקולד, המים והשמן.
להוסיף את האבקות.
לאפות ב160 מעלות עד שהקיסם יבש.

 

הנה נועם, שחזר מהגן, מתבונן בהלם על העוגה. אני לא יודעת מי התרגש יותר, נועם שראה את העוגה או אני מתבוננת בו כל כך מאושר... "אמא אני לא מאמין שאת הכנת את העוגה הזאת, זאת אומרת אני מאמין לך שאת אומרת שהכנת אותה, אבל אני לא מאמין שהיא אמיתית"...אני שלולית.

 

 אין ספק מאוד שמח כאן לאחרונה. אם פספסתן, אתן מוזמנות לפוסט יום הולדת לבלוג שהתפרסם שבוע שעבר, בסופו אתן יכולות לזכות במתנה סופר סופר שווה.. נותר רק עוד שבוע להגרלה!!!

אם יש לכן עוד שאלות אתן מוזמנות להשאיר לי הודעות בתגובות מטה. אם מתחשק לכן מאוווווד לפנק אותי ואת החברים שלכם, אשמח אם תשתפנה את הפוסט הזה.

אם יש כאן בקהל חברות וחברים חדשים, אתם מוזמנות/ים להירשם לקבלת עדכונים במייל (לחיצה על הדיגלון).

עדכונים

שלכן,

סיון 

 

  שתיים סוכר  אינסטגרם בלוג עיצוב פנים   פינטרסט בלוג עיצוב פנים   בלוג עיצוב פנים